לשכת המסחראיגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לתיקון חוק חובת המכרזים במטרה להביא למצב שוויוני שיאפשר גם לעסקים זעירים וקטנים לזכות במכרזים ציבוריים ולהגדיל חלקם של עסקים בינוניים ולעצור את האבסורד הקיים כיום.
נשיא לשכת המסחר מר דרור אטרי: "אבקש לברך את ידידי נשיא לשכת המסחר ת"א עו"ד אוריאל לין על הירתמותו בקידום הנושא ולכל חברי העוסקים במלאכה. הגיע הזמן שהמדינה כלקוח הגדול במשק על פקידיה יתחילו להפנים כי לא יעלה על הדעת כי העצמאים והעסקים הקטנים בישראל יופלו לרעה מול העסקים הגדולים.
בתמונה: נשיא לשכת המסחר מר דרור אטרי, יחד עם נשיא לשכת המסחר ת"א אוריאל לין בהרמת כוסית שנערכה בלשכת המסחר בירושלים.
גם מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, נתן את דעתו לתופעה שחוסמת את גישתם של רוב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לכספי המדינה. "מדינת ישראל היא הקניין הגדול ביותר במשק", הוא כתב בדוח ביקורת משנת 2015. "אף שמגזר העסקים הקטנים והבינוניים כולל 99% מכלל העסקים במשק הישראלי, לאורך השנים הוא סיפק רק חלק קטן ביותר מהטובין ומהשירותים שרכשה המדינה".
הידעתם?… 50 מיליארד שקל, זה הסכום שעל פי הערכה הוציאו ב-2016 מנהל הרכש הממשלתי של משרד האוצר ומנהל הרכש של משרד הביטחון במסגרת ה "שופינג" שלהם מחברות הישראליות. אלא שהרוב הגדול של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים נאלצים להתבונן על הסכומים האסטרונומיים האלה בעיניים כלות, רואים כיצד מצדו השני של הכביש מתקיימת חגיגה גדולה והם נותרו אפילו ללא כרטיס כניסה ללובי.
בתמונות : נשיא לשכת המסחר דרור אטרי, יחד עם נשיא לשכת המסחר תל אביב אוריאל לין. וכן עם נשיא לשכת המסחר חיפה David Castelומ"מ נשיא לשכת ב"ש לשעבר ולד בהרמת כוסית לרגל השנה החדשה אותם אירח נשיא לשכת המסחר מר דרור אטרי בשנה שעברה בירושלים.
בתי חולים וקופות חולים, משרדי ממשלה וחברות בבעלות ממשלתית, מוסדות אקדמיים וגופים ציבוריים נוספים – כולם מבצעים רכישות במשק הישראלי מדי שנה בכסף ציבורי רב, אבל המדינה מזרימה במסגרת מכרזיה כסף למי שממילא חזק, ומדובר בכסף רב: מנתוני מינהל הרכש הממשלתי שבמשרד האוצר, עולה כי ב-2016 הסתכם היקף הרכש של משרדי הממשלה וחלק ניכר מהגופים הציבוריים במשק הישראלי בכ-32 מיליארד שקל. מנהל הרכש של משרד הביטחון רכש באותה שנה במשק הישראלי בעוד כ-20 מיליארד שקל.
ואילו העסקים הקטנים והבינוניים שנהנה ממכרזים אלה נמוך עוד הרבה יותר מהעסקים הקטנים ונמנה על אחוזים בודדים, ראו כתבת יובל אזולאי גלובס בנושא המתאר את האמור."
בכתבת גלובס המצורפת תוכלו ללמוד על האיוולת הקיימת כיום בהפליית העצמאים והעסקים הקטנים בישראל. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001202058
מה בעיקרי ההצעה:
———————–
"שילוב עסקים זעירים, קטנים ובינוניים" 2ג. (א) לא ייפסל עסק, שביכולתו לעמוד בתנאי המכרז, רק על שום היותו עסק זעיר, קטן או בינוני.
(ב) במכרזים שהיקף העבודה ו/או השירות הנדרש בהם לא עולים על 5 מיליון שקלים חדשים, תותר ההשתתפות רק לעסקים זעירים וקטנים. לא ניגשו עסקים זעירים וקטנים למכרז כאמור, תותר השתתפות לכל משתתף.
(ג) מכרזים שהיקף העבודה ו/או השירות הנדרש בהם עולה על 5 מיליון שקלים חדשים, אך לא עולה על 10 מיליון שקלים חדשים, תותר השתתפות רק לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. לא ניגשו עסקים זעירים, קטנים ובינוניים למכרז כאמור, תותר השתתפות לכל משתתף.
(ד) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק זעיר או עסק קטן או של עסק בינוני, תיבחר ההצעה של העסק הזעיר, או העסק הקטן או העסק הבינוני כזוכה במכרז כאמור וזאת בתנאי שהחברה אינה חברת בת של חברה גדולה אחרת.
(ה) זכה במכרז עסק, שאיננו עסק זעיר או עסק קטן או עסק בינוני, הוא יחויב לבצע לפחות 20% מהיקף העבודה באמצעות עסקים זעירים, קטנים ובינוניים.
נתקלת במכרז בניגוד לחוק האמור ומפלה אותך, פנה אלינו עוד היום ואגף רגולציה וממשל של הלשכה יפעל לעמיד את הדברים עפ"י החוק ולהיות לך לעזר.
לשכת המסחר מייל: jerccom@inter.net.il
