עוד ישמע מחנה יהודה / יהודה אוחיון בטור אישי

יהודה אוחיון,  מ"מ יו"ר איגוד הסוחרים בשוק מחנה יהודה בטור אישי

בזמן האחרון,  ירושלים  עיר הבירה, מחליפה  צד בתחנת הרוח. עוד לא ברור לאן הרוח נושבת. ואם תשאלו את סר משה מונטיפיורי, אולי עוד טוחנים בה קמח. עם פיתוח תחנות רכבת  קלה נוספות  לצד שימור אבני הכותל ופיתוח מבנים ציבורים בכניסה לעיר,חניון ענק, המנהרה, הציר המרכזי נסגר לתנועה. סלילת הכניסה החדשה שאמורה להסתיים בשנת 2020 .נוצרת  צפיפות בתשתיות ובכבישים . פקקים רבותי פקקים.

חיפוש חנייה זו חוויה מתסכלת. החיפוש אחרי מדרכה שצבועה בכחול לבן הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית. אפילו מאתגרת. מדו"ח סיכום השנה של חברת 'פנגו'. על פי הנתונים, ירושלים ותל אביב הן הערים הכי מבוקשות לחניה בישראל .

עקב כך , נוצרת ירידה של האוכלוסייה להגיע לקניות במרכז העיר,  בתי עסקים  וחנויות רשת במרכז העיר נאלצים לוותר על מיקום מרכזי זה ולהשקיע במרכזי מסחר בשכונות הצדדיות של העיר.  כך גם קורה לשוק מחנה יהודה  ומרבית הירושלמים נותנים עדיפות לסופרים בעלי חניה צמודה או קניות ברשת הדיגיטלית.
התפתחות שוק מחנה יהודה החלה בתקופה העות'מאנית שבסוף המאה ה- 19 במקביל להקמת לשכת מסחר בירושלים. במקום היה מגרש ריק וגדול. מי שהקים את השוק היו בעיקר ערבים ואיכרים שהביאו מגוון של תוצרות חקלאיות למכירה אל המגרש שהפך אט אט לשוק פעיל ומסודר. הצלחתו של השוק הייתה נעוצה בדבר מרכזי וחשוב אחד באותם ימים: יושבי נחלאות ותושבי הכפרים הערביים השונים הצליחו לחסוך לעצמם את ההליכה המייגעת לשוק של העיר העתיקה

ואם נקפוץ רגע להיסטוריה של שוק מחנה יהודה, השלטון העות'מאני ששלט בארץ באותה תקופה לא התעניין בפיתוחו של השוק
ולכן גם לא טרח לדאוג לתשתיות כמו בורות ניקוז וספיגה, סככות וכדומה. עם הזמן נאלצו האיכרים והערבים שעבדו במקום להציב לעצמם סככות מעץ או מפח על מנת להמשיך ולעבוד במקום.

רקע היסטורי

בתקופת השלטון הבריטי , המושל הראשון של העיר (רונלד סטורס) ראה חשיבות עליונה בביסוס השוק על מנת להצליח ולשמור על האופי המסורתי של עיר הבירה. מעבר לכך, רצה המושל לעודד את תושבי העיר לפרנס את עצמם. המושל לא היה מסוגל לשאת את המראה העלוב של השוק ולכן מינה אדריכל ומתכנן ערים לתכנן את מראה השוק בצורה מסודרת ויפה יותר. תכניתו של מתכנן הערים (צ'ארלס רוברט אשבי) הייתה, בין היתר, לדאוג לכך שהמקום יכלול ביוב, תאורה, פתרונות לפינוי אשפה באופן קבוע, סניטציה, מים זורמים ועוד. אשבי אכן תכנן שוק רחב שמוקף בחומה מכל צדדיו בשערים. את שערי המקום עיצב אשבי בסגנון מזרחי עם כיפות קשתיות אשר תאמו לרוח העיצובית שהייתה קיימת באותם ימים בירושלים. למרות שעמל על תכנית זו רבות, נגנזה תכניתו של
אשבי (בעיקר מסיבות של תקציב) והשוק המשיך לפעול במראהו המוזנח והישן. במשך הזמן גדל קהל השוק וגם אוכלוסיית מוכרי השוק השתנתה (במקום ערבים הגיעו עולים חדשים יהודים). מי שדווקא גילתה רוח יזמית הייתה "ישיבת עץ חיים"
ששכנה במתחם השוק, אשר הקימה שורה של חנויות צמודות לחומה, גבתה דמי שכירות על החנויות מידי הסוחרים, ובכך הצליחה להגדיל את קופת הישיבה.

השוק כיום

בשנים האחרונות של המאה ה-21 , שוק מחנה יהודה יודע תהליכי שינוי נוספים מול העירייה וקהל מצביעי רגליו, משתנה .
מאז כתבה והלחינה, נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר העברי את שיר השוק בשנות השישים, זרמו הרבה מים בנהר,
אומנם פלגי שיכר לא נשפכים שם, "על כן שתה ואכול ושמח ביין.." הייתה מין נבואה קוסמית בעלת חזון.

משוק לממכר מזון  והרבה באסטות , הפך להיות שוק בוטיק, שוק שמציע מאכלי גורמה, במסעדות מיוחדות שהנקודה המרכזית שהפך להיות מקום בילוי עם חוויה. בשוק מחנה יהודה מוצאים לצד שיווק דוכנים וחנויות בשוק, הצעות לסיורים קולינריים ומכירת כרטיסיות טעימות. בחמש שנים האחרונות יש ירידה משמעותית במסחר בשוק מחנה יהודה. ישנם ימים שגם הפרות והירקות בבאסטה מזילים דמעה. אנשים המגיעים לשוק פחות מתייחסים אליהם. חולפים לידם כאילו הם ניצבים שם בשם התפאורה.
מכוכבים הפכו להיות ניצבים.

שוק מחנה יהודה, ממצב את עצמו לכיוון של ברים ומסעדות וחוויה  קולינרית ותיירותית , הקהל שבעיקר קונה בדוכני השוק, הם בעיקר האזרחים הוותיקים, ששומרים חסד נעורים לפלטפורמה מתוך הרגל. אותם אינם ממנועים ברכב
ואילו הצעיר שרובו בעלי רכבים  , הולך לרשתות  הגדולות. גם  בגלל יוקר החניה ומיעוט מקומות חניה באזור שקרוב לשוק

אחד השווקים בעולם, שמהווה לי חזון ,השראה ומודל מצליח , הוא שוק ""לה בוקרייה", בברצלונה. שוק אוכל עשיר בצבע, טעם והמולה. השוק הוא שלוחה היוצאת מתוך שדרות הרמבלאס ונמצא באזור שנקרא סנט ג'וזף, על שם מנזר שהיה במקום. חמש דקות מהכניסה לשוק תוכלו לראות על הרצפה עבודת אמנות של חואן מירו (רוב המבקרים פשוט לא שמים לב אליה – אך היא מככבת במרבית התמונות של האזור).
שוק לה בוקריה הוא אתר חובה לכל מבקר בברצלונה, בין אם הוא מחפש לפגוש בתרבות האוכל של ברצלונה, אתרי קניות, חובב היסטוריה ותרבות או סתם אוהב לטעום טעמים חדשים ולבקר במקומות מרתקים.

השוק התחיל כמקום מפגש של קצבים שמכרו ברחבה שליד המנזר כבר במאה ה-12, למרות שההכרה הרשמית בו כשוק הייתה
רק במאה ה-19.
במקום המנזר שנחרב התחיל להתפתח בעצמה רבה שוק מקומי שריכז את כל החקלאים והדייגים שעבדו
בברצלונה ובסביבותיה עד שהפך המקום להיות השוק המדהים שאנו רואים היום. בניגוד לתמונה שעולה לנגד עינינו כשאנו
מדמיינים שוק סטנדרטי (עמוס, קולני ומבולגן), שוק ל"ה בוקריה" הוא שוק מסודר ונקי בעל עמותה והנהלה מסודרת.

השוק מקיים סמינר בישול ובי"ס גסטרונומי לכל הגילאים והוא אחד השווקים היחידים בעולם שיש לו אתר אינטרנט. ישנם סיורים מודרכים בשוק שמלמדים אודות בישול קטלוני מקומי, משלב בחירת והזמנת המוצרים, דרך שלב הכנת האוכל ועד לשלב הטעימות.
בשוק ניתן למצוא כמעט את כל סוגי המאכלים, כולל מאפים, פרות וירקות טריים, שוקולדים מצוינים, פרות יבשים וכמובן דגים ופרות ים. השוק כאמור עשיר לא רק בטעם וריח, אלא גם בהיסטוריה והוא עומד על תילו כבר מאות בשנים.
מלבד הדוכנים והחנויות בתוך השוק, שהם הרוב בשוק, יש ליד השוק יש כמה מסעדות שהוכתרו בשוק , האוכל הטוב  בעולם. התמהיל הנכון  והמנצח של הדוכנים, האיזון במוצרים הנמכרים,  המנצח בין הדוכנים  ההקניות והבילוי, החוויה של הקנייה,
נוחות ההגעה, עשיר בטעמים וריחות.

החל משנות התשעים אני קם לשוק והולך לשון משוק . בארבע לפנות בוקר, מיידי יום אני שותה את הקפה הראשון בדוכן שלי.
מכין את הסלטים הטריים ומחדש את הסחורה לקראת מבקרים חדשים.
כבר מגיל צעיר אני נושם וחי בשוק. מגיל עשר למדתי עסקים בצמוד לדוכן הוריי, שגם הם היו בעלי דוכן עסקי אחר בשוק ,
לבשר ועופות.
רק בגיל חמש- עשרה , בתחילת שנות השמונים החלטתי לצאת לעצמאות ולשכור דוכן משלי באמצע רחוב  השוק ולמכור בו כלי בית. כך שאת השקעה הראשונה הלוויתי מהוריי. הדוכן הצליח לי. בניתי הכול מאפס ובכוחות עצמי, התחתנתי ובנית את ביתי לבד, למדתי  לבד הכול תוך כדי טעויות והפסדים מול הוצאות תפעול  עד שהגעתי לתמחור מאוזן ורווחי לדוכן.

אני שואף לחדש  את פני השוק  לשגשוג כלכלי והאמת , הדף צר מלהכיל את הרעיונות שיש לי. אין ספק שנצטרך את גיבוי עיריית ירושלים ואת הייעוץ של לשכת המסחר ירושלים ושיתופי פעולה נוספים  עם התאגדות הסוחרים  כדי להביא לרמה גבוהה של שרות ואיכות סחר מחנה יהודה כבעבר.
כולי תקווה שנצליח,
עוד ישמע  קולנו  משוק מחנה יהודה.

הכותב הוא מ"מ יו"ר ועד הסוחרים  ובעל דוכן וותיק בשוק מחנה יהודה.