לשכת המסחרכך נקבע בפס"ד שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב בפסק הדין שירן מלמדובסקי נ' קריגר נדל"ן ט.ל.ו בע"מ ואח', סע"ש 46323-09-14 מאמץ בית הדין את מבחני הפסיקה האמריקנית לבחון אם פניה לעובד לאחר שעות העבודה, בין שנעשתה בשיחת טלפון, בהודעת טקסט או בדוא"ל, תחוייב כזמן עבודה על חשבון המעביד.
ניגש, אם כן, ישירות לעיקר. אלו הם מבחני הפסיקה האמריקנית לזכאות עובד לתגמול עבור מסרונים ושיחות עבודה בשעות הפנאי:
- מבחן הנחיצות בראי הגדרת התפקיד: ככל שזמינות העובד ועבודה בשעות הפנאי דרך הסלולרי או המחשב האישי נחוצים לביצוע תפקידו, ביהמ"ש יטה להחשיב את העבודה שבוצעה בשעות הפנאי כשעות נוספות.
- האם מדובר בפניה העולה כדי 'זוטי דברים'? שאלה שנשלחה לעובד במסרון, אשר אינה מצריכה ביצוע עבודה באופן ממשי מצד העובד, לא תחשב כזמן עבודה.
- האם העובד הקפיד על תהליך דיווח שעות מחוץ למשרד: ככל שהמעסיק הגדיר תהליך דיווח על שעות מחוץ למשרד, על העובד לציית לתהליך. עם זאת, גם הקפדה מצד העובד על התהליך אינה משחררת בהכרח את המעסיק מאחריות לתשלום שעות נוספות אם העובד יצליח להוכיח מדיניות בלתי כתובה של המעסיק לדחיית תשלום גמול שעות נוספות.
- האם במובן היישומי\אובייקטיבי תחשב התנהלות העובד לכזו העולה כדי 'עבודה'.
ניתן להסיק, אם כן, כי ככל שהנכם נוהגים לפנות למי מעובדיכם באופן תדיר לאחר שעות העבודה, מומלץ כי תגדירו מנגנון דיווח על השעות הללו ותוודאו כי העובד עומד בהוראות הדיווח. התנהלות מסודרת על פי נוהלים ברורים עשויה לחסוך עוגמת נפש רבה לכל הצדדים!
לשכת המסחר י-ם דואגת לעדכן את חבריה בהלכה הפסוקה, בעולמות המשפט והעסקים. יחד עם זאת, אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי. ככל שבפניכם סוגיה משפטית אנא פנו לקבלת ייעוץ מקצועי מעו"ד.
