לשכת המסחרלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים אומרת בעתירתה, כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה לוקה בטעויות משפטיות מהותיות, נטול איזון ומתעלם מעקרון חופש הביטוי
דרור אטרי יו"ר איגוד העסקים מודיעין והשפלה המשמש כחבר בנשיאות לשכת התיאום במסגרת תפקידו כיו"ר האיגוד הכל ארצי מדגיש כי נשיאות לשכת התיאום מכירה בקיומה וחשיבותה של זכות ההתארגנות, אלא שלצידה קיימות זכויות יסוד אחרות: חופש הביטוי וזכות הקניין.
רצ"ב הודעת לשכת התיאום לתקשורת :
לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שהינה הפורום המאגד את ארגוני המעסיקים הגדולים במגזר העסקי (ביניהם: התאחדות התעשיינים; איגוד לשכות המסחר; התאחדות בוני הארץ, התאחדות חברות הביטוח; התאחדות המלונות; לה"ב איגוד הכל ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל ועוד) הגישה הבוקר עתירה לבג"צ על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין פלאפון. בעתירה מתבקש בית המשפט העליון לבטל את הקביעות העקרוניות בפסק הדין, המטילות על המעסיקים גזירות חמורות בעת התארגנות ראשונית במקום העבודה. העתירה הוגשה על ידי משרדי עורכי הדין רובין-שמואלביץ והרצוג פוקס נאמן.
לשכת התיאום טוענת בעתירה, כי היא מכירה בקיומה וחשיבותה של זכות ההתארגנות, אלא שלצידה קיימות זכויות יסוד אחרות: חופש הביטוי וזכות הקניין. המשפט החוקתי מחייב עריכת איזון בין הזכויות באופן שיאפשר את קיומן יחד. בית הדין לעבודה הניח לזכות ההתארגנות לבטל לחלוטין את הזכויות האחרות באופן חסר תקדים הן במשפט הישראלי והן בהשוואה לשיטות משפט אחרות בעולם.
לשכת התיאום מדגישה בעתירה כי להתארגנות תוצאות מרחיקות לכת על חייו של העסק. מכיוון שהמעסיק משקיע בעסק מהונו ומזמנו, יש לאפשר לו להיות שותף בשיח המתנהל בנוגע להתארגנות, כל עוד אינו מפעיל לחץ או כפיה או כוח יתר כנגד נוקטי עמדה או פעילים בהתארגנות. בווודאי שיש לאפשר למעסיק להשיב לטענות שגויות ומטעות שמפיץ כלפיו ארגון העובדים. פסק הדין של בית הדין לעבודה יצר "משטרת מחשבות" המונעת מעובדים מידע. בכך הוא חוטא למטרה העיקרית של חופש הביטוי – החופש להחליף דעות ומידע בין אנשים.
העותרים מדגישים עוד, שגישת בית הדין הארצי מרחיקת לכת בהגנה לכאורה על חירות ההתארגנות, אפילו מעבר להגנה אותה מבקשים ארגוני עובדים עצמם. הארגונים מעולם לא דרשו, כי תוטל צנזורה גורפת על כל סוג של ביטוי מצידו של המעסיק, לאורך כל תקופת ההתארגנות הראשונית.
לטענת העותרים, מכיוון שמדובר בשאלות חוקתיות של איזון בין חופש הביטוי לזכויות אחרות – בית המשפט העליון הוא המומחה להכריע בהן. בעתירה מובאות דוגמאות רבות לאיזונים שערך בג"צ במקרים דומים, כאשר המשותף לכולם הוא העובדה שמעולם לא נאסר על אדם לומר את דעתו בנושא כלשהו, גם אם הוא נושא רגיש. למעשה, הפסיקה קבעה כי חופש הביטוי חובק הכל.
בעתירה מופיע מחקר השוואתי מעמיק, שנערך בסיוע חברת "לקסדיל" המתמחה במחקר משפטי בינלאומי, של המצב במשפטי בארה"ב; קנדה; בריטניה; גרמניה; צרפת; ספרד וארגון העבודה הבינלאומי. המחקר מעלה כי בשום שיטת משפט לא קיימת מגבלה כה מרחיקת לכת על התבטאות המעסיק או על דרכי הפעולה שלו.
בית המשפט העליון מתבקש לבטל את הגזירות שהטיל בית הדין על המעסיקים ולערוך איזון מחודש. לשכת התיאום הציעה, כי תינתן זכות קדימה לניהול מו"מ קיבוצי בינה לבין ארגוני העובדים במטרה להגיע לכללים מוסכמים ולחלופין, כי בג"צ יקבע את הכללים הנראים לו בסוגיות אלו.
תזכורת: בינואר שנה זו פסק בית הדין הארצי בעניינה של פלאפון , כי בעת התארגנות ראשונית של עובדים במקום העבודה אסור למעביד להתבטא בכל דרך בנוגע להתארגנות. עוד נפסק, כי המעביד אחראי לכל דעה שלילית שהביע עובד שלו נגד ההתארגנות, אלא אם כן הוכיח כי ההתבטאות של אותו עובד אינה על דעתו. המעביד נדרש באותו עניין להעמיד לדיון משמעתי עובדים השוללים את ההתארגנות; בנוסף נאסר על המעביד לתקן מידע שקרי שמפיץ ארגון העובדים והוא נדרש לשם כך לפנות לבית הדין לעבודה. עוד נאסר על המעסיק לנקוט בכל פעולה שלא הייתה נהוגה בעסקו קודם להתארגנות, וזאת ללא הגבלת זמן. התוצאה היא כמובן הגבלה חמורה על חופש הניהול.
בתמונה חברי נשיאות לשכת התיאום ודרור אטרי עם שר האוצר לשעבר השר יובל שטייניץ
